<h1>תשובות בעלי התוספות סימן מ"ח — תשובת רבינו יקותיאל ב"ר אברהם</h1>
<h2>דף מג.</h2>
השיב ה"ר זלמן משפיר"א על כ"ד חדש של מניקה, עניין מ' יוט"א כשנישאת לר' זקלין, אנו זכורין וגם מחבירינו וזקינינו היו שם ר' אשר מניטפר"ק בהוראת גאוני עולם, וקבלתי ממורי ה"ר ר' שמחה, אם נישאת אחר כ"א חדש לא תצא. שפסק הלכה כרשב"ג שאמר אני אכריע, לדברי האומר כ"ד חדש כ"א חדש כבית הילל, שאין החלב נעכר עד לאחר ג' חדש. ופסק רב ושמואל כ"ד חדש אבית הילל קאי, ורשב"ג שהכריע הלכה כדברי המכריע. אכן לכתחילה לא סמכינן להקל, וצריך כ"ד חדש חוץ מיום כו' עם חדש העיבור. דכל היכא דתלו חכמים בחדשים חדש העיבור בכלל. וכן לעניין אביו ואמו י"ב חדש. וכן פסק אבי העזרי. וחדש סתם בחדשי השנה מדאמרינן פ' המדיר [כתובות ע"א ע"א] עד שלשים יום יעמיד פרנס, ר' יהודה אומר חדש. ואמרינן בגמרא חדש מלא וחסר איכא בינייהו. ש"מ דחדש סתם חסר. ופ"ק דסנהדרין [י"א ע"א], ואוסיפנא על שתא דא שלשים יום, רצו חדש רצו שלשים יום. ומדאמרינן פ"ק דנידה ירושלמי [ה"ד] יונק תינוק והולך אפילו כ"ד חדש שלימים, פי' דאין בו משום יונק שקץ, ש"מ דאורחיה דתינוק ליגמל בכ"ד חדש כסדרן. ולא מצינו חדש שלימין כ"א לעיבור האשה רע"ב או רע"ג, על כן היכר עובר לשליש ימיה צ' יום. להכי אמר [יבמות מ"ג ע"א] עבד ביום צ' ואפסדיה לסעודתיה. אבל דרך תינוק ליגמל, ונשל ינשל, מניין תכשל, לא מצינו כי אם הדרשנין הטעימו. ובמקום פסידה טבחו טבוח ויינו מזוג, הקיל חכמים אפילו לאונן לשמש בריש כתובות [ג' ע"ב], מכניסין את המת לחדר ובועל בעילת מצוה. וראוי לסמוך על דברי רבותינו. יקותיאל ב"ר אברהם. וכל החדשים הן המבול הן חדש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו, כולהו כסדרן. ואני מביא ראייה פ"ק דר"ה [ו' ע"ב] בבתי ערי חומה עד מלאת לו שנה תמימה מונה שס"ה כמניין ימות החמה, וחכמים אומרים מונה י"ב חדש מיום ליום, אע"ג דכתיב שנה תמימה. כ"ש נידון זה.
